רנו – הפתולוגיה, לא הרכב

החורף כבר אוטוטו כאן וכולנו נערכים כמה שאפשר למניעת מחלות בביתינו. בין הקשת הרחבה של

מחלות החורף ניתן למצוא גם את אלו הסובלים ממחלות הקשורות למפרקים וכלי דם. כמעט כל חולה עם דלקת פרקים יספר כי הוא יודע מתי יגיע הגשם וחולי כלי הדם למיניהם יספרו על עליה הדרגתית בתחושות הנימול, הירדמויות של הגפיים ואפילו תחושת כאב. ככל שמתקדמים בלוח השנה הלועזי אל סוף השנה כך מתגברים הסימפטומים אצל הסובלים מהפתולוגיה.

מהי מחלת רנו מול סנידרום רנו? על רקע מה היא נוצרת? ומה אפשר לעשות?

מחלת רנו היא תופעה שמתאפיינת בהתקפים ואסוספסטיים (התקף שבו מתכווצים כלי הדם הקטנים) שמתבטאים בירידה ועד אבדן של הסירקולציה בכלי הדם הפריפריים. התקפים אלו מתרחשים בעיקר בסביבה קרה מאוד או במצבי סטרס. התופעה יכולה להיות ראשונית (מחלת רנו)או שניונית למחלה אחרת (סינדרום רנו).

בדרך כלל זהו מצב שנוצר מכיווץ של כלי דם באזור הידיים, הרגליים והאוזניים ולעתים גם קצה האף, וגורמת לשינוי צבע מלבן לכחול שחור. שינוי הצבע מלווה בנימול, כאב ולעתים אף אבדן תחושה. נמשך בין דקות לשעות ויוצר אי נוחות ופגיעה באיכות החיים של המטופל.

בעוד מחלת רנו היא בדרך כלל דו צדדית וחולפת, סינדרום רנו יכול להיות חד צדדי ולגרום למצב קיצוני יותר עד לנמקים שלא מחלימים.

מסלול המחלה והסינדרום עובד בדרך כלל בתהליך סימפטומטי קבוע וידוע מראש: חיוורון – נימול – כאב – כחלון – אדמומיות – שריפה – כאב.

נשים סובלות מהמחלה / סינדרום פי ארבע מגברים. ההתקף הראשון יתרחש לרוב בין גיל עשרים לארבעים.

במידה ומדובר בסינדרום (משני למחלה אחרת), הוא יהיה משויך בדרך כלל לדפוס המחלות האוטואימוניות, כגון: לופוס, דלקת פרקים וסקלרודרמה (טרשת רקמות חיבור).

כיצד מטפלים?

אחת המחלות שהרפואה הסינית יודעת לתת להן מענה אופטימלי, אם המטופל כמובן מקפיד על הנחיות הטיפול הנלוות. חימום הגוף ממקום פנימי דרך צמחים, דיקור ומוקסה, במקביל לשיפור הסרקולציה של זרימת הדם והצ’י, יביאו לתוצאות הטובות ביותר; לעתים אף יותר מתרופות מערביות שמלוות בתופעות לוואי ושהמטופל לרוב חייו לצרוך למשך כל חייו. (מרבית התרופות שניתנות הן חסמי סידן במטרה להקל סמפטומטית, בעוד שחסמי בטא יוצרים החמרה).

ברפואה הסינית נחשבים הן המחלה והן הסנדרום לחלק מקטגורית [Hanjue [1

– גפיים קרות\ קצוות קרים . הפתuלוגיה מתייחסת למצב פנימי של חוסר צ’י, דם ויאנג. (במקרים אחרים כשהמצב הוא חיצוני נתייחס אליו כקור שחדר למרידיאנים). העיקרון הטיפולי כמובן יהיה בהתאמה: הזנה של צ’י, דם ויאנג, ובמקביל סילוק הקור וחימום היאנג. את העיקרון הטיפולי ניישם כאמור בצמחים, דיקור ומוקסה.

– אחד מהעקרונות החשובים בפילוסופיה של הרפואה הסינית הוא עקרון הזרימה החופשית והסירקולציה.

– שני המוטיבים ה”זורמים” החשובים ביותר הינם הצ’י והדם, אליהם אנו מתייחסים הן באבחנה והן בטיפול.

– הצ’י, ככוח מניע וכ”חומר” אנרגטי המזין את האיברים, חלש בתפקודו.

– “הצ’י מניע את הדם והדם מזין את הצ’י” – הצ’י שאמור להניע את הדם לקצות האצבעות וקצוות הגוף לא מבצע את תפקידו כהלכה בתוך כלי הדם הקטנים. יכולת ההנעה והתנועה שלו בגוף חלשים, וגם אם הוא מניע יחסית טוב (לאלה הלוקים בפתולוגיה), הרי שבקצוות הגוף, יכולת ההנעה כושלת, הוא נתקע ונוצרת סטגנציה. העובדה שהתופעה הינה פתאומית מחד אך בעלת אופי מחזורי, מעידה על חוסר פנימי שעליו “מתלבשת” הפתולוגיה, המהווה את הטריגר להיווצרותה.

שני טריגרים עיקריים למחלה:

1. חיצוני – חשיפה לקור;

2. פנימי – סטרס וחוסר איזון נפשי.

1. קור

כשהמחלה מחמירה בקור, אנו מניחים שהאדם כבר היה בעל קונסטיטוציה של קור פנימי עוד קודם לכן. שילוב של קור חיצוני עם קור פנימי יוצרים המחלה. תנאים נוספים להתפתחות הפתולוגיה הם: סירקולציה לקויה של דם וצ’י (עד לקצוות הגוף) וטמפרטורת חום גוף נמוכה.

העובדה כי יש זרימה פחות טובה אל קצות הגוף היא דרכו של הגוף להגן על תפקוד האיברים הפנימיים ולשמור עליהם בטמפרטורה נכונה לתפקוד תקין. במקרה של קור פנימי עמוק, הזרימה לקצוות הגוף לקויה מאוד ועשויה לגרום לנמק, כחלון, כאבים ואבדן תחושה למגע חיצוני (לכן הצמחים באמצעותם נטפל בבעיה יהיו לחימום הגוף).

2. מתחים נפשיים

תגובת הגוף למתח נפשי מובילה להיצרות של כלי דם, בדיוק כמו התחושה כאשר אנו נלחצים ממשהו וכל הגוף מתכווץ וברמות חרדה קשות אפילו משתתק (מלשון “שיתוק”). מצבים נפשיים (כמו חוויות רגשיות אחרות) נצרבים בתודעה ובזיכרון של המוח והתאים, והגוף מסגל לו “תגובת כיווץ” אוטומטית שמתרחשת כתגובה מידית בכל מצב של מתח נפשי. בקרב אנשים הסובלים ממתח נפשי קבוע, חרדתיים או לחוצים באופיים, נראה כי תגובה זו נמשכת לאורך זמן רב יותר והיא שוככת ונרגעת לאיטה רק כשהמתח מתפוגג לחלוטין.

ברפואה הסינית האיבר “גאן” – הכבד – אחראי לתכונה זו של כיווץ, שמתרחשת כתגובה מהירה, בדומה לריפלקס, כאשר הכבד אינו מאוזן (“לא רגוע). במחלת רנו, תכונה זו משפיעה גם על השרירים, שסובבים את כלי הדם הקטנים. השרירים מתכווצים ומונעים סירקולציה תקינה בתוך כלי הדם. לכן, חשוב מאוד לטפל לאיזון הכבד.

מעניין לראות, שמנגנון של קור ולחץ עובד גם הפוך –

הכבד כאיבר מתנהג באופן “אימפולסיבי”. כשהכבד בעודף, כל מה שבעל השפעה עליו יכול להוציא אותו מאיזון ולהחמיר את הפתולוגיה, בין אם זה קור ובין אם זה חום. זאת אומרת, שהגוף יכול להגיב במהירות ובחומרה לקור ולחום לא פחות מאשר לסטרס, ולהפוך לקר/חם יותר.

האבחנה בין מחלת רנו לסנדרום חשובה מאוד לצורך התאמת הטיפול. חשוב להבין מהו הגורם הפנימי הדומיננטי יותר, למרות ששניהם מתנהגים כדומים מאוד זה לזה.

מחקרים חדשים בתחום החלו לאחרונה לבדוק, בבדיקה מקרוסקופית, את כלי הדם הקטנים בכפל הציפורן. נמצא כי אם המחלה היא ראשונית (ולא משנית למחלה אחרת) אין פגיעה במיקרווסלס –מערכת הנימים – כלי הדם הקטנים ביותר, והבעיה היא בעורקיקים (שלב אחד לפני ההתפצלות לנימים). עובדה זו מעודדת מאוד כיוון שאם הפגיעה היא בעורקיקים המצב הוא הפיך ובר טיפול (ולכן גם אין סכנה לנמק).

חוקרים סינים ביקשו לבחון האם מדובר בתקיעות דם קלאסית או שמא בעיה בזרימת הצ’י והדם; ומהו הגורם הדומיננטי יותר. לשם כך, הם בדקו את כלי הדם הקטנים בקפל הציפורן (קפל הציפורן הוא העור/קרומית המקיפים את הציפורן בשוליה התחתונים). תוצאת המחקר הייתה שיש עיבוי של הדם, יותר סמיכות והצטברות של דם. (המחקר נבדק בזמן רגיל ולא בזמן התקף, כשצבע האצבע נורמלי).

עוד בדקו, האם בקרב חולי רנו יש עליה בקרישיות תאי הדם האדומים. התשובה היתה שלילית.

מכאן הסיקו החוקרים כי כאשר מדובר במחלת רנו, כגורם ראשוני, הסינדרומים המעורבים הם ירידה בסקרקולציה של צ’י ודם אך לא סטגנציה ממשית. בעוד שבסנדרום רנו (כאשר הפתולוגיה כאמור שניונית למחלה אוטואימונית) יש פגיעה משולבת הן במערכת הנימים והן עליה בקרישיות תאי הדם האדומים, מה שיביא אותנו להתייחס למחלה כסטאזיס של דם.

הטיפול באמצעות צמחי מרפא –

פורמולה בסיסית מאוד –

– Dang gui sini Tang

– (שמקורה בשאן חן לון בטקסטים שנכתבו לפני כמעט 2000 שנה)

– Dang gui ,

– Gui zhi

– \ Bai shao

– ,Xi xin,

– Tong cao

– , Da zhao

– , Zhi gan cao

– במצבים של חסר צ’י דומיננטי נוסיף

– Huang qi +bai zhu

– במצבים של חסר דם דומיננטי נוסיף

– Ji xue teng +he shou wu

במצבי חסר יאנג נוסיף

Rou gui+Gan jiang

גם הדיקור יהיה מאוד קלאסי

(DU4), \ (BL23), (RN4), \ (RN6), (SP10), (ST36),

Baxie (EX-UE9),- אם התופעה מתרחשת באצבעות הידיים

Bafeng (EX-LE10)-אם התופעה מתרחשת באצבעות הרגליים

הכל בטכניקת חיזוק.

מומלץ גם להוסיף מוקסה ב Ren4 + Ren 8

מומלץ לשלב בתפריט היומי מזון מחמם: פפריקה חריפה, צ’ילי, ג’ינג’ר, שום וקינמון.

לחמם את הבית ולשמור על פעילות גופנית.

* האמור במאמר זה הינו לידע כללי בלבד ואין הוא בא להחליף ייעוץ עם איש מקצוע מוסמך.

[1] פתולוגית רנו משויכת לקטגוריית Hanjue – גפיים קרות. הקטגוריה מתייחסת למצב בו מרכז הגוף חם והגפיים קרות.